Sugar rush
מה קורה כשדוחסים משפחה לחדר פצפון שמעוצב כמו סוכריות סודה יפניות, ונותנים לילדים גישה למכונת ממתקים אישית בלי הגבלה? אפשר לומר שהטי-רקס הרובוטי שעשה לנו צ'ק אין בקבלה, היה הדבר הכי הגיוני ורגוע בלילה הזה.
עוד על איך שרדנו את הsugar rush הכי צפוף, צבעוני ומוגזם שהיה לנו באוסקה.
החיים כטטריס
אימייל קטן ואגבי מחברת התעופה, שהעלים לנו באלגנטיות את הלילה האחרון ביפן, כמעט הפך אותנו ברגע אחד להומלסים בטוקיו.
רגע לפני שהלכנו לישון על הספסלים בשדה, בחרנו להשתחל במלון קפסולות ולהפוך לחלק ממשחק טטריס אנושי בתוך "מגירות" שינה, הילדים עפו על הסיטואציה כאילו שודרגו לתא בחללית של מארוול.
מסתבר שהזיכרונות הכי טובים בטיול נוצרים דווקא כשחברת התעופה מתכננת לכם אותם בטעות.
לילה בראש של אמן יפני
לסבול מזוודת טרולי מלוכלכת על הרצפה הא-סימטרית שלי? זו התמודדות שאני נדרשת אליה על בסיס יומיומי. תראו, לחיות כחדר שהוא גם יצירת אמנות זה עסק לא פשוט בכלל. ולהיות יצירת אמנות שאנשים ממש מצחצחים בה שיניים, זו כבר חתרנות לשמה. יש מלונות שתולים הדפסים במסדרון, זורקים כרית בצבע ורוד פוקסיה על המיטה ומכריזים בגאווה שהם "Art Hotel".
בעיניי, זה כמו להניח עציץ במשרד ולהכריז על שמורת טבע. אצלנו הלכו רחוק יותר, כשאתם פותחים את הדלת שלי, אתם פוסעים ישירות לתוך זהות קיומית מעוצבת.
בתוך כדור שקוף
"מה בא לך לעשות ביומולדת?" שאלתי את בן הזוג. בטח דמיין הופעה טובה, איזה צימר שווה עם ספא. כנראה שכח עם מי יש לו עסק, ולכבוד יום ההולדת עודכן שהולכים לישון בתוך כדור גיאומטרי. הוא עשה תנועה עם הראש שרציתי לפרש אותה כהתרגשות, למרות שיש מצב שזה היה נסיון לעכל את זה שאנחנו הולכים לישון בתוך מבנה הנדסי עתידני באמצע הטבע.
מצאנו את עצמנו בכיפה גיאודזית מקסימה שהתמקמה מתחת לעץ זית וצפתה אל הכנרת. עם לוק של איגלו וצימר של חייזרים שהקימו גלאמפינג בגליל, רק שבמקום חייזרים הייתה מיטה סופר נוחה, והוט טאב כיפי שמחק את החששות.