מרשמלו צלויים על שיפוד ופויקה מבעבעת, שכשוכית שמוקמה ברכב ענתיקה סגול פלוס שקיעה בנחל גרר. ישנו הפעם במקום הכי פוטוגני שיש…

יומיים אחרונים של אוגוסט, חופש גדול שנגמר כמו פויקה טובה- לאט, אבל עם ריח שנשאר.
התחנה האחרונה לחופש הזה- אחרי שישנו באוטובוסים ובמשאית, הילדים בקשו הפעם שאמצא שופל לשינה.

שופל לא מצאתי (קאטרפילר טרם נכנסו לתחום הלינה) אבל הציעו לי לבדוק את שרמנ'ס פלייס בנחל גרר.

תחשבו על שילוב בין וודסטוק ל"אקסטרים מייקאובר". הבעלים, עם ידיים טובות, לקח ואנים של היפים משנות ה60 וה70, קרונות רכבת, משאיות- ועם המון תשוקה וכשרון, הפיח בהם חיים חדשים. אלו לא סתם רכבי ענתיקה, אלו רכבי ענתיקה שקיבלו נשמה.

התיישב לי גם בול עם רצון להגיע לחבל הבשור, שזכור לטוב מהילדות.

תענוג.  זה לא צימר מפונפן, ולא קמפינג על האדמה, זה איפושהו באמצע. יותר קרוב לשטח (פלוס מזגן). יותר טבע (אבל עם מקלחות משותפות), ובחדר פגשנו בע"ח (מהסוג שמצאו פעם בשקיות סנפרוסט).

ויש גם מטבח משותף לכל באי המקום, ורכב ענתיקה סגול שהפך לשכשוכית, מול שמש ששוקעת בצבעים מוגזמים של כחול-צהוב-אדום. כאילו מישהו הגזים עם הפילטרים, בכל הסצנה הזאת.

לישון בקרון רכבת ישן ומהמם שמרגיש ישר מהסיקסטיז, להדליק בערב מדורה לשלושתנו, לשמוע את הרוח בזמן שהמרשמלו נשרף לך על השיפוד (כי הוא תמיד נשרף, זה חלק מהעניין) ובתוספת פויקה, תפו"א מפוחמים, ולקשקש ליד האש- זה החיבור האולטימטיבי.
ולמחרת, לקום בבוקר לשקט של המדבר, ולרדת ישר למסלולון בנחל גרר.

נורא כיף לטייל עם חברים, אבל יש משהו בטיול-טבע עם השניים שלי, שמייצר לנו חוויה משפחתית הכי מהודקת ומדוייקת שיש.

ועוד כמה המלצות-

• פארק אשכול- עם מסלול הדיסקגולף הכיפי, צלחות פריזבי אפשר לקבל בכניסה, אחלה בילוי לכמה שעות טובות.

• מצפור אסף סיבוני- לזכרו של אסף ז"ל, אחד מ73 חללי אסון המסוקים, הוקם מצפור קסום, כשמעבר לראות טובה לכל האזור- שאפשרה לנצל הזדמנות לקצת ג"ג והיסטוריה- יש פסל פעמוני רוח מיוחד. וכל מה שאתה צריך זה לעצום עיניים לרגע, ולהתמסר לצלילים.