יומן מסע(ית)
חלמנו על טיול ארוך בקראוון בארץ. הילדים ואני, בית על גלגלים, עצירות ספונטניות עם נוף אינסוף.
מפה לשם, עברתי כמה אתרים וקבוצות פייסבוק, הגעתי כמעט לסוף האינטרנט, שקלתי אם מעדיפה קרוואן מוטורהום או קרוואן נגרר, וברוך השם סיימנו בשינה במשאית נייחת בנטור שברמת הגולן.
קבלו אותה- ה"משאסוויט". משאית תנובה כחולה, ששודרגה לסוויטה סופר שווה+נוף מהמם של רמת הגולן, רק שבמקום שירות חדרים יש רמפה להעמסת סחורות שהפכה למרפסת, ואווירה של מדבקת "איך אני נוהג".
חטיף מרשמלו פוטנציאלי
"את אישה, לבנה ונמוכה. מבחינתם את חטיף קל לעיכול." זה, פחות או יותר, היה נאום המוטיבציה שקיבלתי שנייה לפני שנכנסתי לטיול בוקר עם אריות.
יש את אלה שטסים ליוון כדי לתפוס צבע עם קוקטייל ביד, וגם כאלו שמשלמים כסף כדי לנקות ארגזי חול של טורפי-על. נחשו לאיזו קבוצה השתייכתי?
וודסטוק פינת נחל גרר
מרשמלו צלויים על שיפוד ופויקה מבעבעת, שכשוכית שמוקמה ברכב ענתיקה סגול פלוס שקיעה בנחל גרר. ישנו הפעם במקום הכי פוטוגני שיש…
יומיים אחרונים של אוגוסט, חופש גדול שנגמר כמו פויקה טובה- לאט, אבל עם ריח שנשאר.
התחנה האחרונה לחופש הזה- אחרי שישנו באוטובוסים ובמשאית, הילדים בקשו הפעם שאמצא שופל לשינה.
שופל לא מצאתי (קאטרפילר טרם נכנסו לתחום הלינה) אבל הציעו לי לבדוק את שרמנ'ס פלייס בנחל גרר.
תחשבו על שילוב בין וודסטוק ל"אקסטרים מייקאובר". הבעלים, עם ידיים טובות, לקח ואנים של היפים משנות ה60 וה70, קרונות רכבת, משאיות- ועם המון תשוקה וכשרון, הפיח בהם חיים חדשים. אלו לא
לישון עם דגים
קיבלנו שיעור בהורות בזמן שישנו, ליטרלי, בתוך האקווריום בירושלים. הגענו לפנות ערב, פרסנו אוהלים מול הזכוכית (וקיווינו שהדגים לא שופטים אותנו על פיג'מת הנמו, שהיתה לאחד הילדים).