"מה בא לך לעשות ביומולדת?" שאלתי את בן הזוג. בטח דמיין הופעה טובה, איזה צימר שווה עם ספא. כנראה שכח עם מי יש לו עסק, ולכבוד יום ההולדת עודכן שהולכים לישון בתוך כדור גיאומטרי. הוא עשה תנועה עם הראש שרציתי לפרש כהתרגשות, למרות שיש מצב שזה היה נסיון לעכל את זה שאנחנו הולכים לישון בתוך מבנה הנדסי עתידני באמצע הטבע.

מצאנו את עצמנו בכיפה גיאודזית מקסימה שהתמקמה מתחת לעץ זית וצפתה אל הכנרת. עם לוק של איגלו וצימר של חייזרים שהקימו גלאמפינג בגליל, רק שבמקום חייזרים הייתה מיטה סופר נוחה, והוט טאב כיפי שמחק את החששות.

מה זו לעזאזל כיפה גיאודזית? זה נסיון הנדסי חינני לבנות שלושת רבעי כדור ממוטות ישרים שיוצרים רשת של משולשים. מבחינה גאומטרית טהורה, אי אפשר לבנות מעטפת כדור מושלמת ככה, אבל ככל שיש יותר משולשים, זה מתקרב. היכולת לקום בבוקר, לשכב בכיפה שקופה ולראות את כל החוץ מהבפנים- והעובדה שהגיעה במחיר סופר נגיש שלא נדרשנו למכור כליה, היו שווים הכל.

עוד פלוס היו המארחים. מקום לא נמדד כשהכל עובד פיקס, אלא איך מתמודדים כשיש תקלה. שמחנו לגלות אנשים טובים שבאמת אכפת להם ושנותנים מענה מכל הלב, וכיף לפרגן למי שהקימו פרויקט בעשר אצבעות ויצרו מקום מיוחד משלהם.

לפני שהגענו ידעתי שכיפה גאודזית היא עגולה ומצטלמת נהדר לאינסטוש. אחרי שהגענו החלטתי לחקור קצת יותר, כי יש בי נטייה לא להסתפק בליהנות ממשהו כשאפשר גם ללמוד עליו עובדות שאיש לא ביקש:

1. הכיפה הראשונה נבנתה בגרמניה ב-1923, עבור פלנטריום. בשנות ה-40 האדריכל באקמינסטר פולר גילה את הרעיון שוב, ועף עליו. הוא דמיין כיפות שיכסו ערים שלמות ואפילו ישמשו להקמת מושבות בחלל. אנחנו הסתפקנו במיטה נוחה ובהוט טאב, אבל חשוב לשמור על שאיפות.
2. בכל כיפה גאודזית קלאסית יש בדיוק 12 נקודות שאליהן מתחברים חמישה מוטות. כמעט בכל שאר הנקודות מתחברים שישה.
3. הכדור הענק באפקוט? מורכב מ-11,520 משולשים. אבל הוא לא כיפה גאודזית טהורה, כי במקום לשבת על הקרקע, הוא נתמך ע"י שלוש רגליים.
4. הצורה העתידנית הזו הפכה לחביבת המדע הבדיוני והופיעה ב"אבודים" ובעוד סדרות. אצלנו אפשר למצוא אותה במכון ויצמן, וגם כאולם מופעים עצום בכפר מנחם.

זה מבנה קל, חזק בטירוף, והכוחות שפועלים עליו מתחלקים ללחיצה ולמתיחה, בלי כפיפה. קצת כמו כוח הרצון שלי כשהייתי צריכה לשכנע בת 13 ובן 11 להתנתק מהמסכים בחופש הגדול. הכיפה הגיאודזית אולי התחילה כפתרון למושבות בחלל, אבל בסוף היא הגיעה לייעודה האמיתי, לאפשר לקום מול הכנרת, עטופים בטבע ובשמיכה.

ויהי בוקר יום שבת, החלטנו שטיול- הגענו לירדנית. חמש דקות לתוך ההליכה, פגשנו יאורית ששתי רגליה הסתבכו בחוט, ובקושי זזה. בן הזוג נכנס לפעולת חיבולנס בשטח, שלף מגבת וניסה לחלץ. אחרי מאבק קצר (היאורית טרם הבינה שהוא הgood guy בסיפור)- הצליח לעטוף בעדינות, ומשם מצאנו את עצמנו דוהרים עם יאורית במושב האחורי למרפאה למען חיות הבר. שם ניתקו את החוט, קבלה אנטיביוטיקה, והיא צפויה לחזור לטבע כמו חדשה.
אז חופשת יומולדת, עם כיפה גאודזית, הוט טאב, ים ומבצע חילוץ של יאורית. סה"כ עוד סופ"ש שגרתי.
מזל טוב ממוש 😊