אהלן, אני איילת. בעולם שרץ מהר, רוב האנשים מחפשים את השדרוג הבא. מלון חכם יותר, מיטה רכה יותר, לובי שנראה כמו שומר מסך. אצלי? יש גליץ' באלגוריתם.
באג שהתגלה אצלי במערכת לפני כמה שנים- צורך למצוא את התדר האחר, את ה Offbeat, המקומות ששוברים את התבנית של מלון או צימר.
למה אני אוהבת גלגלים? השריטה הזו התחילה אצלי לפני כמה שנים, מהרצון לישון בתוך רכבים ששינו ייעוד. יש משהו קסום בלקחת מכונה קרה וליצוק לתוכה נשמה של בית. מסתבר שהגליץ' הזה עובר בתורשה, הילדים שלי כבר התלהבו מהקונספט והציבו לי לאחרונה את האתגר: לישון בשופל. (את הפיצ'ר הזה, מודה, עוד לא הצלחתי לשחרר לפרודקשן. אם מישהו מכיר שופל פנוי ללילה- נשמח לקבל עדכון גרסה).
זו לא סתם העדפה, זו דיאגנוזה. איפשהו בדרך הבנתי שמלון 5 כוכבים עם ספא וברבורים ממגבות על המיטה זה כיף (וכבודו במקומו, בהחלט), אבל הרבה מחפשת את ה"אחר". את המקום שכשחוזרים ממנו, יש סיפור לספר.
האתר הזה הוא לא אוסף המלצות, הוא פרק 0- המקום שבו חוזרים לבסיס, כדי לגלות משהו חדש.
הנה חוקי הפורמט:
- אוטובוס שפרש לפנסיה, חללית, אקווריום שהדגים משייטים לידך בלילה, ולפעמים הלובי הוא פשוט מדורה בחצר. הרצון הוא למצוא את הסיפור, את היצירתיות, כי בדיוק שם נמצאת הנשמה.
- יש תפיסה שגויה שמיוחד=יקר. לינה ייחודית לא חייבת לעלות הון כדי להיות בלתי נשכחת, אפשר למצוא יהלומים לא מלוטשים במחירים שפויים, כל עוד מוכנים לוותר על נעלי בית מבד מגבת.
- זה לא רק הקירות (או הגלגלים), זה הראש. יש לי סקרנות למוח של המארחים. נסיון להבין מה עבר בראש למי שהסתכל על אוטובוס שהיה בדרך למגרש הגרוטאות, ואמר לעצמו- וואלה, כאן אני בונה סוויטה. זו ההשראה מבחינתי, המפגש עם אותם יזמים של החוויות האלו, שרואים את המציאות קצת אחרת- הוא חלק בלתי נפרד מהסיפור.
אם גם אתם מחפשים לצאת מהלופ הרגיל ולמצוא מקומות שיש להם סיפור לספר – ברוכים הבאים.
הסיפורים כבר כאן. לכם רק נשאר לבחור איפה תתעוררו מחר.